ציר 0–9: היווצרות מחלת נפש

ציר 0–9 — מבנה מדויק להבנת תהליכים נפשיים

ופירוש היווצרות מחלת נפש על-פי הציר

ציר 0–9 הוא מבנה מדויק המאפשר להסביר כל תהליך נפשי.
להלן פירוש שיטתי לאופן שבו מחלת נפש נוצרת על-פי ציר זה.

ציר 0–9 הוא פיתוח מקורי שלי — תומר גז.
מומלץ לקרוא בעיון עד הסוף. בסיום הקריאה, תהליך היווצרות מחלת נפש יהיה ברור ומובן במלואו.

ציר 0–9 (הגדרה מדויקת)

0 — ריק
1 — קיום
2 — חישה
3 — הבנה
4 — מבנה
5 — פלט
6 — קלט
7 — אינטגרציה (בין 5 ל-6 → עלייה ל-8 או חזרה ל-0)
8 — איזון ( הטמעה אישית וסביבתית של 4)
9 — בריאות

ציר 0–9 של אדם בריא

זרימה נפשית תקינה ומווסתת

0 — ריק
נקודת איפוס והתחלה.

1 — קיום
נוכחות פיזית של העצמי, של אחרים ושל העולם.

2 — חישה
קליטת תנועה, חושים, דיבור וחוויה של שלב (1).

3 — הבנה
בניית היגיון, סדר וחוקיות מתוך החישה (2).

4 — מבנה
גיבוש מבנים: תיאוריות, תפיסות ודפוסי חשיבה מתוך ההבנות (3).

5 — פלט
פעולה, דיבור או ביטוי כלפי הסביבה מתוך המבנה (4).

6 — קלט
משוב מהסביבה: תגובות, תוצאות והשלכות של הפלט (5).

7 — אינטגרציה
שילוב רגוע ותקין בין פלט (5) לקלט (6):
• אין חזרה ל-0 — כי אין קריסה
• מתבצעת עלייה ל-8 — כי קיימת אינטגרציה

8 — איזון
הטמעה אישית והטמעה סביבתית של המבנה (4), ברוגע, בקבלה, בוויסות ובהדדיות.

9 — בריאות
רצף יציב ומתמשך של מחזורי 0–8:
זהות מגובשת, משמעות וחיים מחוברים למציאות.

כיצד נוצרת מחלת נפש

העיקרון המרכזי (בשורה אחת)

מחלת נפש אינה “משהו שמופיע”, אלא תוצאה של כשל מתמשך באינטגרציה (7) בין פלט (5) לקלט (6), אשר מונע הגעה לאיזון (8).
כשל זה יוצר חזרה ל-0 מאות ואלפי פעמים — מצב המתבטא באשפוזים פסיכיאטריים חוזרים.

התהליך — שלב אחר שלב

0 — ריק
מצב ניטרלי: אין עומס, אין משמעות ואין זהות פעילה.
זהו מצב ברירת המחדל של המערכת.

1 — קיום
האדם חי, נוכח ומתפקד ברמה בסיסית.
שלב תקין לחלוטין.

2 — חישה
קליטת גירויים: גוף, רגש, מחשבה, סביבה, אנשים ומידע.
החישה עצמה אינה בעייתית — היא חומר הגלם.

3 — הבנה
ניסיון לפרש את החישה:
“מה זה אומר?”, “מה קורה לי?”, “מה קורה בעולם?”

כאן מופיע הסיכון הראשון:
אם ההבנה אינה מדויקת, עמוסה מדי או סותרת —
נוצר בלבול קוגניטיבי ראשוני.

4 — מבנה
ההבנות מתארגנות למבנים:
אמונות, נרטיבים, זהות ותפיסת עולם.

כאן נוצר השורש המבני של מחלת נפש:
• מבנה לא יציב
• מבנה נוקשה מדי
• מבנה מנותק מהמציאות
• מבנה שאינו מותאם לסביבה

בשלב זה עדיין אין “מחלה” — יש מבנה בעייתי.

5 — פלט
פעולה, דיבור ותגובה מתוך המבנה.

כאשר המבנה בעייתי:
הפלט אינו מותאם, קיצוני, מבולבל, נסוג או מתפרץ —
ולעיתים אינו מובן לסביבה.

6 — קלט
תגובת הסביבה לפלט:
אנשים, משפחה, מערכות, עבודה וחברה.

לעיתים הקלט הוא:
ביקורתי, דוחה, מאיים, אכזרי, לא מווסת —
או פשוט לא מותאם לאדם.

7 — אינטגרציה (הליבה הקריטית)
כאן קורה הכול.

אינטגרציה היא היכולת לחבר בין פלט (5) לקלט (6) ולווסת ביניהם.

אם האינטגרציה נכשלת:
• הקלט מציף
• הפלט מחריף
• אין ויסות
• אין התאמה הדדית

המערכת קורסת => חזרה ל-0.

כאשר חזרה זו מתרחשת מאות ואלפי פעמים —
נוצרת מחלת נפש בפועל, עם אשפוזים חוזרים.

אם האינטגרציה מצליחה:
• הקלט מעובד
• הפלט מותאם
• קיימים גבולות וויסות

המערכת עולה ל-8.

8 — איזון
מצב של בריאות נפשית:
האדם מטמיע את המבנה (4) בעצמו,
והסביבה מטמיעה את (4) בעצמה.

9 — בריאות
חזרות רבות ומוצלחות של מחזורי 0–8 לאורך זמן.

סיכום חד וברור

• מחלת נפש אינה מתחילה ב-0–4
• היא אינה נובעת מעצם החישה או ההבנה
• היא נוצרת כאשר פלט (5) וקלט (6) אינם עוברים אינטגרציה מתפקדת (7)

חזרה מתמשכת ל-0 — מאות ואלפי פעמים —
מובילה לקריסה מערכתית, לאשפוזים חוזרים ולהתפתחות מחלת נפש.

המשמעות הטיפולית

הטיפול האמיתי אינו מסתכם ב“הרגעת סימפטומים” באמצעות תרופות בלבד,
אלא בבניית אינטגרציה (7) יציבה ומתמשכת, באמצעות:

• שיפור הבנה (3)
• תיקון מבנה (4)
• התאמת פלט (5)
• ובעיקר — קלט (6)

קלט שאינו אכזרי, אלא מכיל, מסביר ומשתף פעולה —
מאפשר עבודה משותפת על (3), (4), (5), (6),
ומוביל לאינטגרציה רגועה ומכילה ב-(7).

במשפט אחד

כאשר הקלט מהסביבה (6) אכזרי — גם אם רגשית בלבד —
האדם אינו מצליח להגיע לאינטגרציה ב-(7).
כתוצאה מכך הוא חוזר ל-0 שוב ושוב, אלפי פעמים.
תהליך זה מוביל לקריסה מערכתית, לאשפוזים חוזרים ולהתפתחות מחלת נפש.

אכזריות מתמשכת מהסביבה היא גורם מרכזי בהתפתחות מחלת נפש.

תומר גז, עמית מומחה לבריאות הנפש.